לחץ להגדלה
אחרי מות – קדושים
עוד אחד מצמדי הפרשיות אשר נקראות יחדיו כאשר השנה איננה מעוברת (ראו הסבר בפרשת תזריע-מצורע). הנושאים המדוברים בפרשיות אלו הם: בפרשת אחרי מות - דרך כניסת הכהן הגדול ביום הכיפורים לבית המקדש, האיסור להקריב קרבנות מחוץ למקדש, מצוות כיסוי הדם לרחק השחיטה (אסור להשאיר דם מגולה), ואיסור גילוי עריות. בפרשת קדושים ישנן מצוות בין אדם לחבירו, בין אדם לה', מצוות של צדק חברתי, מצוות התלויות בארץ ישראל, ואיסור ללכת בחוקות הגויים. כרגיל אני בוחר רק פסוק אחד:
"אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם."
רבים המפרשים ששאלו על עניין החיבור בין שתי המצוות הנזכרות בפסוק- מצוות כיבוד הורים (או יותר נכון- מורא אם ואב) ומצוות שמירת השבת. רש"י מפרש על הפסוק:
"סמך שמירת שבת למורא אב, לומר- אף על פי שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך חלל את השבת אל תשמע לו, וכן בשאר המצוות"
על פירושו של רש"י שואל האלשיך הקדוש, מדוע הסמיך הכתוב דווקא את מצוות השבת? הרי כל מצווה שיאמר לך אביך או אמך לעבור עליה, אין אתה רשאי לשמוע להם!
מסביר האלשיך לפי המובא לנו במסכת נידה: "שלושה שותפים לו לאדם, אביו ואמו והקב"ה" – יכול היה האדם לחשוב שלחומר ישנם שני חלקים ואילו לנשמה רק חלק אחד ומפאת זה החלק ששייך לה' פחות חשוב, ואם היו אומרים לו אביו ואמו לעבור על מצווה מסוימת הרי הם הרוב בבריאת האדם ולכן יש להישמע להם. על כך עונה האלשיך- והרי מי ברא את ההורים של האדם ואת החומר בעולם כולו אם לא ה' יתברך? יוצא שכל המרכיבים ביצירתו של האדם הם הקדוש ברוך הוא בלבד! והמצווה שמראה על כך שה' הוא בורא העולם כולו, גם החומרי, היא השבת, לזכר היום בו חדל ה' ממלאכת ששת ימי הבריאה. כמו שאנחנו אומרים בקידוש:
וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת
לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם
בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם
כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ
ועוד דבר. על פי הביטוי "שבת וינפש" – מובא בספרים שהשבת היא כנשמה לגוף של העולם. וכמו שגוף שיצאה ממנו הנשמה איננו יוכל להתחדש, כך בלי השבת לא הייתה התחדשות לעולם. לחומר אין רלוונטיות כלל בלי הנקודה הפנימית שמחייה אותו. וכדי להפנים את חשיבות הנשמה לעומת החומר מדגיש הפסוק- חשוב לכבד את המקור שהעניק לנו את הגוף, אבל אם זה בא על חשבון החיבור למקורה של הנשמה- הנשמה קודמת. בלעדיה גם גוף לא יהיה.
