יום רביעי, 24 ביולי 2013

פרשת עקב


(לחצו להגדלה)


גילוי נאות: זוהי פרשת הבר מצווה שלי, בעוד שבוע אהפוך אי"ה לבן שלושים ואחד קייצים, אנסה לא להיות משוחד, אבל אני באמת חושב שיש כאן בפרשה המון נקודות שורשיות שאפשר ללמוד מהם על עבודת האדם בעולם.

ישנו מהלך מפסוק י' בפרק ח' עד פסוק א' בפרק ט', שאני זוכר שראיתי אותו איפושהו, חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי ולכן אני מוציא ממגירות הזיכרון שלי, אוסיף קצת מעניות דעתי ועוד מספרים קדושים בעזרת ה' על הנושא 

בפסוק י' ישנו הציווי לברך את ה' לאחר שאוכלים, כלומר ברכת המזון "ואכלת ושבעת וברכת". שלושת הפסוקים הבאים בונים לנו תהליך שקורה לאחר השביעה :"השמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך לבלתי שמור מצוותיו וחוקיותיו"... ומדוע? מפני ש "פן תאכל ושבעת..ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך...ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך"

באחד ממדרשי חז"ל כתוב כי בכל מקום שאתה מוצא אכילה אתה מוצא אזהרה, ולמה? כי בכל פעם שהאדם שבע, יש סכנה שהוא יישכח מאיפה הוא קיבל את כל השפע. השובע גורם למצב שמופיע בפסוק יז':"ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" האדם מלא בעצמיותו כאשר הוא שבע, הוא שוכח להודות, ולא זוכר שהמילוי הזה הוא לא מובן מאליו. נמצא שמצב החיסרון משאיר אותנו תמיד בידיעה שאנחנו צריכים תמיד להיות בתנועה, קדימה, ואת זה אפשר לעשות רק כש"רעבים" ומפרש בצורה מופלאה את הפסוק הראשון של הפרשה רבינו הרב אברהם ירוביץ זצ"ל(אם הבנתי את מה שכתב)– "והיה עקב תשמעון", כאשר תעשו את עצמיכם כמו עקב,המקום הכי נמוך, אז תשמעון, אז תצליחו לשמוע את הדיבור האלקי, מה ה' רוצה ממני במקום הזה שבו אני חסר וכיצד אני מתקדם, כי כאשר אני מרגיש "שבע מהמציאות" אני מלא בעצמי ואני לא מקשיב למה שהעולם מדבר אליי, כי הקב"ה מדבר אלינו מתוך הכישלונות שלנו והנפילות שלנו ואם איני טועה האריז"ל  כותב שבמקום שהכי קשה לבנאדם שם הוא התיקון שלו, וכך על ידי שימת הלב כאשר אנחנו נמצאים במקום נמוך ומרוקן מאגו,  יכול  כל אחד להקשיב בצורה ברורה  לדעת מה התפקיד שלו במציאות.


שנזכה לפנות מקום בתוכנו, בשבילנו, בשביל הסובבים אותנו, ונזכה לאחדות פשוטה במהרה בימינו אמן.

2 comments:

  1. רועי, יום הולדת שמח!
    -איתי

    השבמחק
  2. אני מוכרח לציין שגרמת לי להתעניין בפרשת השבוע.

    השבמחק