(לחץ להגדלה)
בפרשה זו קם קרח, קרובו של משה ואהרן משבט לוי, וחלק על ההנהגה
הקיימת, ועל עצם הרצון האלקי, כמו שמבואר בתלמוד הירושלמי במסכת סנהדרין
:"באותה שעה אמר קרח אין תורה מן השמים ואין משה נביא וכו'" בזהר הקדוש
מסופר לנו על העיקרון של המחלוקת : "תא חזי(בוא וראה) אהרן ימינא (אהרן מצד
ימין) לואי שמאלא (לוי מצד שמאל) קרח בעי למיעבד חילופא דימינא לשמאלא (בא קרח
ורצה להחליף את הימין בשמאל) – בתחילת פרשת בראשית מפרש רש"י שבתחילה רצה ה'
יתברך לברוא את העולם במידת הדין (שמאל) וכיון שראה שאין העולם מתקיים הקדים מידת
הרחמים (ימין) ושתפו למידת הדין. הרצון של
קרח היה לשנות את שורש ההנהגה במציאות הקיום, ומצד העיקרון אפשר לומר שהוא היה
צודק – לאחר שראה בחטא המרגלים, ובצורת העבודה שבני אדם מתקרבים לה' והוא סולח להם
ונותן להם את האופציה לחטוא ולקלקל, גמר בליבו להחזיר את מצב הבריאה הראשוני, שבני
האדם יחיו תחת יראת ה' התמידית ולא יהיה מקום לחוטאים בעולם, אך מצד האמת, אין
ביכולת העולם להתקיים תחת מידת הדין לבד, ומהלך כזה היה גורם לאיבוד העולם ברגע.
כביכול קרח שכח את המשפט "בכביש אל תהיה צודק תהיה חכם", ובמקום לקרוא
את המפה נכון הוא רצה להדבק בעקרון שהיה יכול להביא את העולם לקיצו. אולי אפשר
לומר שהדבר דומה למחלוקת במסכת סנהדרין על עניין העדיפות במשפט – הדין או הפשרה, ורואים שם שעדיפה
מציאות הפשרה, השלום עדיף על האמת, כמובן שישנם מקרים קיצוניים שבהם אין מקום
לפשרות, אך הקו הכללי שצריך להנחות את העולם הוא המקום עם היכולת לתקן ולא לשפוט
באותו רגע.
הרמ"ע מפאנו כותב שבאמת שיטתו של קרח היא הנכונה וזוהי צורת
העולם המתוקנת ושהוא היה צדיק, דבר המרומז בפסוק צדיק כתמר יפרח – סופי תיבות קרח,
אך עד שנגיע לזמן הזה, שנזכה לתת מקום לתיקון בחיים.
שבת שלום,
רועי.
(ע"פ "קרן אורה" לר' אברהם צבי מרגליות)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה